פסק-דין בתיק רע"א 7780-02-12

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט יצחק שמעוני, שופט בכיר), מיום 5.1.12, בת"א 14660-03-11, בגדרה דחה את בקשת המבקש להורות על מחיקת התובענה שהגיש המשיב נגדו בשל היעדר סמכות עניינית, תוך חיובו בהוצאות משפט.

מעיון בבקשה הארוכה והמפורטת שהגיש המבקש ובנספחיה, מצטיירת התמונה הבאה: המשיב ובתו של המבקש היו בני זוג שנישאו ביום 2.7.1997 והתגרשו ביום 9.1.2011. בכתב תביעה שהגיש המשיב נגד המבקש ונגד בנו וכלתו של המבקש (בורוכוב רמי ובורוכוב תמי) נטען על-ידי המשיב, כי נתן למבקש הלוואה בסך של 80,000 דולר והפקיד את הסכום בחשבונם של הבן והכלה ביום 23.2.2009. לאחר הגירושין מבתו של המבקש, דרש מהמבקש להשיב את ההלוואה, אולם הלה לא נענה לכך וטען כי אינו חייב לו דבר. גם הבן והכלה לא נענו לדרישה להשיב את הסכום שהופקד בחשבונם. סכום התביעה הועמד על סך של 414,132 ש"ח.

בכתב הגנה שהגיש המבקש לבית-משפט קמא נטען תחילה, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתובענה. בנוסף, הוגשה בקשה לדחייה על הסף של התובענה, בשל היעדר סמכות עניינית, כאשר הטענה המרכזית הינה כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. המשיב הגיש תגובה לבקשה זו.

בית-משפט קמא בהחלטתו מיום 5.1.12, במסגרת קדם משפט שניהל, קבע כדלקמן:

" לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ולאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים ועיון בכתבי הטענות, אני דוחה את הטענה לעניין חוסר סמכות עניינית של בית-משפט זה.

בית המשפט סבור שהמחלוקת בתובענה זו אינה נופלת בגדר 'סכסוך בתוך המשפחה', כהגדרתו בחוק, שכן מדובר בתביעה כספית שעניינה הלוואה ולא מעבר לכך".

על כך בקשת רשות הערעור שלפניי.

בבקשתו שב המבקש וטוען את הטענות אשר טען בבית-משפט קמא, ובתמצית, כי המדובר בתובענה נגד בן משפחה, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, ולפיכך הסמכות העניינית הינה של בית המשפט לענייני משפחה.

על-פי החלטתי מיום ו' באדר תשע"ב (29.2.12), התבקש המשיב להגיש תשובתו לבקשה. בתגובתו טען, בתמצית, כי עילת הסכסוך אינה קשורה לסכסוך בין בני המשפחה, וכי היסוד הדומיננטי בסכסוך בין הצדדים, מושא התובענה, הוא מתן הלוואה כספית של המשיב למבקש, אשר לא הוחזרה לו. עוד ציין, כי גם אילו הסכסוך לא היה סכסוך משפחתי בין הצדדים, הרי שעילת התביעה בעינה עומדת.

לבקשת המבקש, הותר לו ליתן תגובה לתגובת המשיב, ובתגובתו שב וחזר על עיקרי טענותיו שבבקשה.

על-יסוד הוראת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ולאחר שהצדדים נתנו את הסכמתם כי בית המשפט ידון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה כבערעור, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

לדעתי, דין הערעור להתקבל.

דיון והכרעה

סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן - " החוק"), מגדיר " ענייני משפחה" כ-" תובענה אזרחית בין אדם ... לבין בן משפחתו ... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

" בן משפחתו" הוגדרו בחוק כדלקמן:

"(א) בן זוגו לרבות ...בן זוגו לשעבר... ;

  (ב) ...

  (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם ;

  (ד) ...